מנגינה לא נשכחת
"מנגינה לא נשכחת" הוא פרויקט שנעשה בשיתוף עם המשפחות השכולות, שבמסגרתו כל משפחה בחרה שיר שמלווה את הזיכרון האישי שלהם.
מאז קום המדינה איבדה המועצה האזורית משגב 64 מבניה ובנותיה.
הזיכרון שלהן/ם נוכח איתנו יום יום וחקוק בליבנו לעד.
לזכרם
איילת ארנין
"איילת שירתה בגלי צה"ל ומאוד אהבה את רצועת השידור "ארבע אחר הצהרים" שבו מנגנים מוזיקה עברית ונוסטלגית. השירים "ימי בנימינה" ו"בראשית" היו אהובים עליה מאוד וכמובן מופיעים בפלייליסט הפרטי שלה מתבטא תום ותקווה ומבט לזמנים עברו. באיילת היה צד רך ונוסטלגי, יחד עם החדות והחריפות שלה".
"איילת נולדה באביב ואהבה במיוחד את השיר המופלא, העצוב "קצר פה כל כך האביב" בביצוע יהודה פוליקר. היה לאיילת ולחברתה דריה מנהג לשמוע את השיר יחד ביום הזיכרון. כאשר הן לא היו יחד פיזית, הן היו מתאמות זמן מדויק לשמוע את זה יחד. על כך יש לנו התכתבות ואטסאפ מיום הזיכרון התשפ"ד, האחרון בחיים הקודמים שלנו".
איילת ארנין נרצחה ב-07.10.2023 במיגונית בצומת רעים לשם נמלטה משטח מסיבת ה"נובה", בת 22 בהירצחה
לזכרה של איילת ארנין ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "קצר פה כל כך האביב" של יהודה פוליקר.
להאזנה
רס"ר נערן אשחר
"נערן מאוד אהב את השיר "בית הערבה" של אריק איינשטיין, הוא שר וניגן אותו. נערן אהב מאוד את אריק איינשטיין כיוצר ואת שיריו. הוא סימל עבורו את ארץ ישראל היפה והטובה. נערן בעצמו ניחן בכישרון מוזיקלי נדיר. הוא שר, עיבד, הלחין וניגן במגוון רחב מאוד של כלים. רבים וטובים אומרים שלנערן יש קול דומה מאוד לקולו של אריק איינשטיין".
"אחת התכונות הבולטות והמיוחדות של נערן היתה להעניק משלו לאחרים. כל מה שאהב הוא נתן כמתנה לחברים, למשפחה וכך גם שירים. נערן כתב שירים והלחין כמתנה והיום הם נשארו כמזכרת מרגשת"
רס"ר (במיל') נערן אשחר, משדמות מחולה, בן יישוב מורשת, מפקד טנק בגדוד 71 שבעוצבת 'ברק' (188), נפטר מפצעיו לאחר שנפצע כתוצאה מהתהפכות טנק בצפון הארץ, בן 33 בנופלו
לזכרו של רס"ר נערן אשחר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בית הערבה" של אריק איינשטיין.
להאזנה
רס"ר (מיל') אורי משה בורנשטיין
"אורי, בננו הבכור, אח לנועם, אליחי, איתי ויאיר. חכם, שנון ועם חוש הומור מפותח, איש ספר, בן וחבר טוב. כמי שנשא את השם אורי, הוא אכן הביא איתו לכל מקום אור ואנרגיות טובות. נפל בקרב גבורה בעזה בערב יוהכ"פ ח' בתשרי תשפ"ה, 10.10.24. מתגעגעים וכואבים - משפחה וחברים"
רס"ר (מיל') אורי משה בורנשטיין, ממורשת, מפקד אכזרית ביחידת סיוע מנהלתי 5460, עוצבת 'בני-אור' (460), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 32 בנופלו
לזכרו של אורי משה ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בלוז כנעני" של אהוד בנאי.
להאזנה
סרן רעי בירן
"רעי היה מלאך בדמות אדם שבכל מקום שבו דרך השאיר אחריו אור גדול. שני הדברים שהכי אפיינו אותו היו החיוך הרחב והעיניים המחייכות והמיוחדות שלו. החברים שלו סיפרו שהוא היה עילוי, דמות מעוררת השארה, שכל מי שפגש בו ידע לזהות בו משהו יוצא דופן.
רעי היה מוערך מאוד על ידי החיילים שלו בסיירת גולני עד הרגע האחרון. הם ראו בו מנהיג, כזה שמוביל בגובה העיניים, מתוך דוגמה אישית, אחריות וערכים. הוא ידע לאחד סביבו אנשים, להרים אותם ברגעים קשים ולתת להם תחושת ביטחון שהכל אפשרי.
הוא אהב את החיים ונהנה מדברים רבים כמו לרוץ, לאכול טוב, להנות משתיה טובה, לעקוב אחרי כדורגל וכדורסל לשבת עם חברים, לצחוק, לשמוח ולחגוג את הרגע. יותר מכל רעי אהב את ארוחות שישי.
אחד הדברים שהגדירו אותו במיוחד היה החיבוק שלו. היה לו חיבוק ענק כזה שעוטף אותך מכל הכיוונים וגורם לך להרגיש בבית. כל מי שהתקרב אליו זכה בחיבוק הזה, בחום הזה, בלי לחשוב פעמיים.
הוא תמיד דיבר בכבוד בביטחון ובישירות, תמיד אמר את האמת שלו אך מתוך רגישות ומודעות לסביבה. הוא לקח אחריות על כך דבר, תמיד ראשון לתת כתף, להוביל ולשאת בנטל, זאת הייתה המהות שלו. רעי השאיר אחריו חלל עצום, משפחה והמון חברים אוהבים שמתגעגעים אילו בכל רגע"
סרן רעי בירן, משורשים, מפקד צוות בסיירת גולני, חטיבת גולני, נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 21 בנופלו.
לזכרו של סרן רעי בירן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מלאך" של בניה ברבי.
להאזנה
סמ"ר ניצן בלדרן
"החברים סיפרו שהוא הקשיב לשיר "אהבה אסורה" של זהבה בן שוב ושוב. געגועים כל דקה כל שעה כל יום כל השנה"
סמ"ר ניצן בלדרן, מלוטם, נפל בקרב בלבנון, הוא נהרג בעת התפוצצות מטען צד שהופעל נגד כוח צה"ל במהלך מארב
לזכרו של סמ"ר ניצן בלדרן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אהבה אסורה" של זהבה בן.
להאזנה
סמ"ר אשל-אמיר בן משה
"דיוויד בואי כתב פעם: 'כולם רוצים להיות גיבורים רק ליום אחד', ואתה היית מין שכזה".
(דיוויד בואי הופיע בארץ ב-3/7/1996. לאשל היה כרטיס להופעה).
"לו רק היית פה בשבוע שעבר. שנים אתה מחכה לו ושהוא, סוף-סוף בא אתה לא מגיע. כל-כך רצינו שהאליל שלך ידע עליך ויגיד איזו מילה. הגענו עד לנשיא המדינה אך, ללא הצלחה. הסתפקנו בהגשמת החלום שנמנע ממך" (מתוך חוברת ההנצחה לזכרו. דברים שכתב זהר אלנקווה, חבר של אשל)
סמ"ר אשל-אמיר בן משה נפל בקרב בלבנון, במהלך משימה שבה נתקל הכוח במארב מחבלים, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר אשל-אמיר בן משה ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "Heroes" של דיוויד בואי.
להאזנה
סמל עדי חיים בר-בסטר
"עדי נהרג במהלך שירותו הצבאי בגיל 20 בכניסה ליעד. עדי היה אדם מיוחד, יפה תואר, בעל ידי זהב ולב זהב שלא הִרְבָּה במילים אך הושיט יד לחלשים בין בני אדם ובין בעלי חיים.. מלאך".
סמל עדי חיים בר-בסטר ממושב יעד, לוחם הנדסה קרבית, נפל בתאונת דרכים ביציאה ממושב מגוריו, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמל עדי חיים בר-בסטר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מה אברך" בביצוע רבקה זוהר ולהקת חיל הים.
להאזנה
סמל אלון ברזילי
"אלוני ילד שלי. בשבילי אתה יכול להיות מה שבא לך לראש. רגיש ובוגר, שקול ומחושב, שמח. אמא שם שומרת גם כשאתה גדול - סליחה שלא שמרתי..".
סמל אלון ברזילי נפל בעת מילוי, בן 19 בנופלו
לזכרו של סמל אלון ברזילי ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מלך העולם" של שלמה ארצי.
להאזנה
אמנון גברט
"השיר שבחרנו הוא: "אתה לי ארץ", זה שיר שאמנון אהב, וגם ניגן אותו בחלילית. המילים שלו שקפו את אהבתו לשבילי הארץ. אחרי מותו, השיר מזכיר לנו אותו".
אמנון גברט, בן 21 בפטירתו
לזכרו של אמנון גברט ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אתה לי ארץ" של ירדה ארזי.
להאזנה
סרן יהל גזית
""נפילתי" - שיר שיהלי כתב כשנה לפני נפילתו ובאופן מצמרר מנבא את שייקרה. השיר, כמו רבים משיריו מסתיים במסר של תקוה. צפור אולי תביא עלה,של זית או סימן, ברקיע האפור תפציע קשת בענן... עוד תגיע אהבה גם אם ייקח קצת זמן. נראה שזה מסר שכולנו זקוקים לו בימים אילו".
סרן יהל גזית, מהישוב רקפת, סגן מפקד פלוגה בגדוד 53, שבעוצבת 'ברק' (188), נפל בקרב ברצועת עזה, בן 24 בנופלו
לזכרו של סרן יהל גזית ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "נפילתי", שיר שכתב יהלי ז"ל וביצעה להקת רעש לבן.
להאזנה
טוראי פרנק-רוברט גילפורד
אלמנתו, סו ריס: "פרנק ואני עלינו ארצה מארה״ב בקיץ 1978. בחול המועד סוכות יצאנו לטיול בסיני. בזמן שהמתנו לאוטובוס לאסוף אותנו לטיול, שמענו בחדשות שהגיעו להסכם שלום בקמפ דייוד. הייתה תקווה לעידן חדש של שלום עם השכנים. פרנק אהב מוזיקה עברית. אחד השירים האהובים היה ״יהיה טוב״ של דיוד ברוזה. השיר משקף את אווירת התקופה".
טוראי פרנק-רוברט גילפורד, נפל בעת מילוי תפקידו ביום ו' בטבת תשמ"ב (1.1.1982), בן 28 בנופלו
לזכרו של טוראי פרנק-רוברט גילפורד ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "יהיה טוב", של דיוויד ברוזה.
להאזנה
סמ"ר עידו גרבובסקי
בנם של אביבה ואבשלום, אח בכור לבר. נולד ב-03.12.1985 ביישוב הררית שבגליל. בהיותו בן חמש עברה המשפחה לקיבוץ משאבי שדה שבנגב, שם החל עידו את לימודיו בבית הספר היסודי "משאבים". כשהיה בן שמונה התמקמה המשפחה בראש העין, ובשכונת גבעת הסלעים, גדל עידו וחי את חייו עד יומו האחרון. את פרויקט המחויבות האישית שלו, בכיתות י-י"א, הקדיש לפעילות התנדבותית ב"משמר האזרחי". הוא נהנה מהאחריות הרבה אשר הוטלה על כתפיו ואף קיבל תעודת "מתנדב מצטיין"". (מתוך אתר "יזכור")
סמ"ר עידו גרבובסקי נפל בקרב בדרום לבנון (12.8.2006), כאשר הטנק שלחם בו בסלוקי נפגע מטילי נ"ט, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמ"ר עידו גרבובסקי ביקשה משפחתו להקדיש את המנגינה "Redemption Song".
להאזנה
רס”ב יואב הדר
"יואב היה איש ים מנעוריו, דרך שירותו בחיל הים ועד הפלגות עם ילדיו בסירת מפרש ולאחר מכן ביאכטה. המילים "לאורך הים אין גלים יש עולם, שנשבר לרסיסים על המזח" מייצגות את תחושתנו המשפחתית מאז לכתו מאתנו"
רס"ב יואב הדר נפטר ב-01.03.2005 והוכר כנפגע הקישון והוכרז כחלל צה"ל, בן 59 בפטירתו
לזכרו של רס"ב יואב הדר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "לאורך הים" של עופרה חזה.
להאזנה
רס"ן (במיל') יצהר הופמן
"לאחר הקרבות בבארי וביישובי העוטף אמר יצהר לחייליו "עוד נשוב לחרוש את שדות בארי", ובכך ביטא את התקווה והאמונה בתקומה. הוא האמין שהתקומה עוד תגיע והפרחים ישובו לפרוח ואנחנו נשוב לעבד את האדמות החרוכות.
יצהר היה אבא לבארי ולהראל, האיש של זוהר, הבן של יונה ז"ל ושל לאה, ואח של רינה, עידית, עינב, שמרית, אלון ואשרת. הוא היה גם חבר ומפקד אהוב. ב-7.10.23, בוקר שמחת תורה, בו נפתחה מלחמת "חרבות ברזל", יצהר וחייליו זינקו לקיבוץ בארי.
הם נלחמו וחילצו אזרחים רבים וחיילים פצועים מתוך הקיבוץ. יצהר הוביל את פקודיו להמשך הלחימה ברצועת עזה, והיה ממובילי המבצע להשתלטות על ביה"ח 'שיפא', על בית החולים התורכי ועוד. במהלך המלחמה הוא החליט לחזור לתפקיד קבע, והיה אמור להתמנות לסגן מפקד יחידת שלדג.
יצהר נהרג מירי של מחבל-צלף במהלך משימה לאיתור מנהרות אסטרטגיות של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה"
רס"ן (במיל') יצהר הופמן, מאשחר, מפקד פלגה ביחידת שלדג, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 36 בנופלו
לזכרו של רס"ן יצהר הופמן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "שדות בארי", שיר שנכתב והולחן על ידי אל"מ (במיל') גולן ואך בהשראת מילותיו של יצהר.
להאזנה
סגן מיכל זהר
"מיכל רקדה לצלילי השיר "זכיתי לאהוב" בבחינת הבגרות במגמת מחול לכוריאוגרפיה שלה והשיר חרוט בליבנו. כל מילה בשיר היא תנועה בריקוד שלה. מיכל זכתה לאהוב ולקבל אהבה מהמשפחה ומהחברים הרבים שרכשה במהלך חייה הקצרים. מיכל הייתה ילדה חייכנית שטרפה את החיים.
בעמוד הפייסבוק שלה מצאנו את המשפט שחקוק גם על המצבה בבית העלמין משגב, וכל כך מתאים לאישיות שלה: ״אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם…״. באתר שבנינו לזכרה יש את הוידאו עם הריקוד לצלילי השיר > www.michalzohar.org"
סגן מיכל זהר, נרצחה בפיגוע דריסה בתאריך 11.11.2010, בת 20 בנפילתה
לזכרה של סגן מיכל זהר ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "זכיתי לאהוב", של עברי לידר.
להאזנה
סמ"ר יקיר לוי
"את השיר "אל תשכח לחייך" - כתב בן הדודה של יקיר. השיר נכתב והולחן ובוצע על ידי רועי כהן, לאחר השבעה מיד כתב את אשר הרגיש.
השיר שהולחן מיד לאחר השבעה, מתחיל בהקלטה שיקיר הקליט לחבר שהיה בצבא כדי לעודד אותו. הקלטה חזקה ביותר שהשמיעו לנו בזמן השבעה שעודדה אותנו. השיר מדבר על עבר, הווה ותקווה לעתיד, לגאולה השלמה. בעקבות ההקלטה יצא הסטיקר של אל תשכח לחייך עם הפנים המאירות של יקיר שכל הזמן חייך.
יקיר נהרג בכ"ב תשרי התשפ"ד, בשמחת תורה במוצב פגה. שם נכנסו מחבלים רבים ויקיר נלחם במשך 8 שעות ברציפות עד שמסר את נפשו והציל חיילים רבים במוצב"
סמ"ר יקיר לוי, ממורשת, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר יקיר לוי ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אל תשכח לחייך", של רועי כהן.
להאזנה
סמל עוז מנדלוביץ'
"נולדת לחיי ילדי בכורי, היית כעטרת לראשי, עיני מלאך, כנפים לצדך, אתה אתי, אך מעלה מקומך. העוז שלי העוז שבלבי, נשבעתי אמונים לשליחותי, אפיץ שמחה, אפיץ מטוב לבך, אאיר את עולמנו באורך. נתפללה שהשלום יבוא עלינו, נתפללה שהשלווה תשכן בינינו, נתפללה לפרח בקנה, עם התקווה שהתותח שוב לא יירה" (מתוך השיר "נתפללה")
סמל עוז מנדלוביץ' נפל בקרב בשכונת שג'עייה בעזה במבצע "צוק איתן" ב-20.07.2014, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמל עוז מנדלוביץ' ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אל תשכח לחייך" של רועי כהן.
להאזנה
צילה, ליאור וגלעד ניב
"אמא, השיר הזה אמנם בכלל לא מאפיין אותך, כי המשקפיים אף פעם לא הפריעו לך, אבל לנו הוא כל כך מזכיר אותך, מאחר ושנה אחרי לכתך הוא הפך להיות ריקוד שחובר לזכרך בלהקת המחול שבה רקדת. ומאחורי הליכת הריקוד הקלילה שלך, ומאחורי העיניים הכחולות החיוך הרחב וחוש ההומור המשובח, היית אישה חזקה, אמא לביאה לארבעה ילדים וגם קצת אמא לכל תלמידיך שגילינו לאחר מכן עד כה העריצו אותך????
ובאותם צעדי ריקוד, כשכולנו לבושים יפה אחרי ארוחת ערב במסעדה, גם הלכת מאתנו, במוצאי שמחת תורה 2004 בפיגוע הטרור בהילטון טאבה.
את גילעד (11) וליאור (3) המתוקים שאף פעם לא הסכימו להיפרד ממך - לקחת איתך. בחייכם וגם במותכם לא נפרדתם. אך אנחנו נפרדנו מכם, וכמה קשה לאחות את שברי הלב ????
אמא, אין אדם שהכיר אותך שלא השארת בו חותם. אנחנו מתגעגעים לכיף שעשינו יחד, לצחוק המתגלגל שלך, לפניני החכמה ולאור שהיית מביאה איתך לכל מקום.
בשנת 2005, כשנה לאחר הפיגוע בו נרצחו צילה ובניה, חיברה הכוראוגרפית דגנית רום (להקות משגב) ריקוד לזכרה של צילה על השיר ״אהבתי פעם נערה במשקפיים״ (גידי גוב). את הריקוד ביצעה על הבמה להקת המחול, שבה רקדה צילה, עד יומה האחרון".
צילה (43), גלעד (11) וליאור (3) ניב נרצחו בפיגוע במלון הילטון טאבה ב-07.10.2004
לזכרם של צילה, גלעד וליאור ביקשה המשפחה להקדיש את השיר "נערה במשקפיים" של גידי גוב.
להאזנה
סמ"ר אסיל סואעד
"אסיל היה עברנו אח אהוב, דמות חזקה ומחבקת שתמיד ידע להיות ברגעים שצריך. אסיל היה אמיץ, אחראי, טוב לב, אהב את השירות שביצע, דמות שהקרינה אנרגיה חיובית. כאחות גדולה (תחריר) הייתי מתייעצת איתו הרבה והוא תמיד היה מוצא לי פתרון. אסיל יהי זכרו ברוך השאיר חלל ריק וכאב, ומצד שני לתמיד הוא יהיה מקור הכוח שנותן לנו להמשיך בחיים ושומר עלינו משמיים"
סמ"ר אסיל סואעד, לוחם מג"ב, נפל ב-13.02.2023 בפיגוע דקירה במחסום שועפאט, בן 22 בנופלו
לזכרו של סמ"ר אסיל סואעד ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "גיבור של אימא" של משה פרץ.
להאזנה
רס"ל בן-בנימין סלע
"בן גדל בקורנית, צמח והתחנך במשגב - ספורטאי בנשמתו, כדורסלן מוכשר ששיחק שנים רבות בנבחרת משגב ולבו תמיד עם הקבוצה. המחנכת שלו בתיכון אמרה עליו: "יש האומרים על מורה שהיה מורה לחיים - בן היה עבורי תלמיד לחיים.
"הוא היה יפה תואר וגבוה, עיניים כחולות ששיקפו נשמה שכולה טוב. אהב את הטבע, את הארץ, אך מעל לכל, בן היה אוהב אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין. חבריו זוכרים את הנתינה האינסופית, ואת הנוכחות האמיתית שהרגיש כל מי שעמד לצידו - כאילו בן ראה אותו, רק אותו, באותו רגע".
"לאחר שירותו בפלחה"ן צנחנים ובסיום טיול ארוך בעולם, חזר בן הביתה לקורנית, מוכן לבנות את עתידו. ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה.
בן לא היסס. "זו מלחמה על הבית", אמר לקרוביו, והתגייס למילואים בגדח"ן מתוך תחושת שליחות עמוקה. יצא להגן על מה שאהב ולא שב. בן 24 ו-10 חודשים היה במותו. רוחו של בן חיה בפארק "הדרך של בן" - מקום של טבע, חיבור ואהבת האדם. בדיוק כמוהו. יהי זכרו ברוך"
רס"ל בן-בנימין סלע, נפל בקרב בלבנון, בן 24 בנופלו
לזכרו של רס"ל בן-בנימין סלע ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בהר בו נפלת".
להאזנה
סמ"ר איתי סעדון
"איתיתוי שלנו, העיניים שלך היו תמיד נשואות לשמיים, חלמת להטיס ציפור מברזל ולהתבונן על העולם מגבוה גבוה. ידעת למצוא את המשמעות האמיתית של הדברים, לראות מעבר. גם בדברים הגדולים וגם בדברים הפשוטים כמו שירים. עכשיו יש לך כנפיים של מלאך. מתגעגעים אליך מאוד כאן למטה"
סמ"ר איתי סעדון, מהר חלוץ, מפקד טנק בגדוד 52 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר איתי סעדון ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "Let's Go" של Full Trunk
להאזנה
סמל נעם ענב
""וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך".
המשפט הזה מתוך השיר, נבחר על ידי כולנו מבין מאות ציטוטים, פתגמים, פסוקים... להיחקק על הקבר. הוא מזקק את דמותה של נעמונת באהבת השירה שלה ובכלל האהבה והחמלה שנבעו ממנה לעולם, באופן טבעי ומלא נהרה ורוך וגם עצב מתוק"
סמל נעם ענב, מעצמון, נהרגה בתאונת דרכים ב- 02.08.2012, בת 21 בנופלה
לזכרה של סמל נעם ענב ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "לא פעם בקיץ" של יהודה פוליקר.
להאזנה
סמל מעיין ברוך פרלשטיין
"מעיין שלנו שכולם קראו לו 'שוזי' אהב הרבה דברים: סרטים איכותיים, קפה משובח, סטייק עסיסי, כריך מושקע, משחקי שח, משחקי במחשב, קיר טיפוס, אופני שטח. הוא אהב גם ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה ומדעי המוח והוא גם מאוד מאוד אהב מוזיקה.
הפלייליסט המפואר שלו הפך לוויראלי עם לכתו והרבה אנשים, בכל הגילאים, נהנים להאזין לו. מבין כל השירים של סטילי דן, פליטווד מק, בוב דילן והביטלס בולט שיר אחד, יוצא דופן, כביכול לא קשור. שיר חסידי בשם 'ירושלים' של להקת בנים אמריקאית בשם פרחי מיאמי.
אני זוכרת שבאחת הנסיעות שלנו הוא אמר לי 'אימא את חייבת לשמוע את השיר הזה'. הייתי מאד מופתעת מהבחירה כי מעיין היה אתאיסט אדוק. שאלתי אותו 'מעיין מה לך ולשיר חסידי על ירושלים?' והוא ענה לי זה שיר פשוט מעולה. כי כזה היה מעיין. מתייחס תמיד למהות ולא לעטיפה.
מכבד כל אדם בהיותו אדם, היו לו חברים מכל הספקטרום הדתי והפוליטי כולל אברך חרדי עמו היה לומד גמרא ומנהלים שיחות לתוך הלילה בענייני אמונה. בחרנו להשמיע את השיר בלוויה שלו והרגשתי אותו מחייך מלמעלה, מבסוט מהבחירה. מי ייתן ונהיה כולנו קצת מעיין ונקפיד על כבוד הזולת ונרבה באהבת חינם. יהי זכרו אהבה"
סמל מעיין ברוך פרלשטיין, מאשחר, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 605, עוצבת 'ברק' (188), נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמל מעיין ברוך פרלשטיין ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "ירושלים" של פרחי מיאמי.
להאזנה
סמ"ר עינבר אברהם קב
"עינבר נולד וחי במושב חמ"ד שבמרכז הארץ עד גיל שש, ומאז עבר עם משפחתו להתגורר במשגב שבצפון.
הוא גדל והתחנך ברוח הקהילה, הנתינה ואהבת האדם והטבע. כבר בהיותו פעוט היה ברור שיש בו ניצוץ מיוחד, ילד יפה עם אור גדול בעיניים, נשמה רגישה, חכמה, סקרנית וחוקרת, ובעל לב עצום.
עינברי נולד עם רגישות תחושתית - כל רעש, כל מגע, כל ריח - הכול נספג ונחווה אצלו בעומק ובעוצמה.
הוא הרגיש גדול, אהב גדול, וכעס גדול. לצד זאת הייתה בו סקרנות אינסופית, חוכמה טבעית ואהבה אמיתית לאנשים.
עינברי היה "ילד של אמא" - משתף, מדבר, מבקש עצה, פתוח להקשבה, לא מתפשר, חוקר לעומק עד שגיבש החלטה מוצקה. כבר בצעירותו נראה היה שהוא מפתח אסרטיביות ועמוד שדרה יציב. מילדות היה מעורב חברתית, אהוב על כולם, מוקף חברים, דעתן, מצחיק, חד וחריף, מעריך הומור, ואמיץ.
הוא חי ונשם כדורגל, מכבי תל אביב הייתה כל עולמו. כבר אז הפגין אומץ ונחישות, כשהיה היחיד בין חבריו שאהד את מכבי תל אביב בעוד כולם אהדו את מכבי חיפה. עינברי שלנו נשא בגאון ונופף בגאווה בדגל הצהוב-כחול.
עבור עינברי, החברים הפכו למשפחה שנייה. בתיכון כולם הכירו אותו - הוא היה חיה חברתית, ילד שכולם רצו להיות לידו. ילד ונער שהלך אחרי האמת שלו. לא פחד לומר את שעל ליבו, לא הסתיר, לא העמיד פנים. הוא היה אמיץ במילים ובמעשים.
במהלך השנים עבר תקופות מאתגרות, אך כמו עוף החול בחר להתמודד. על אף הכאב והקושי, המשיך לפעול מתוך תקווה וידיעה פנימית שבקצה האור יש עוד יותר אור. תמיד עם חיוך שובבי על פניו, דוהר קדימה להגשמת מטרותיו בעזרת לבו הגדול והחיוך הענק שכבש כל אדם שפגש.
לקראת כיתה י"ב החליט שהוא הולך לקרבי. למרות הפחדים, הלבטים והחששות, למרות שהיה "ילד של אימא" עם לב רגיש, בחר להתגייס לצנחנים ונשלח לגדוד 890. מוטו הגדוד היה: "לא חוזרים עד שמסיימים". עם הזמן, בהדרגה, למד כחייל להכיר בערכה של הרוח הצבאית, ורצה להשתרש במשפחת 890. הוא ביקש להרגיש שייך, לתרום את חלקו, ולהילחם למען חיי אזרחי ישראל וביטחונם - למען המדינה.
כאשר פרצה המלחמה, חודשיים בלבד לאחר גיוסו, שמע שחבר ילדותו תמיר נמרודי ממושב חמ"ד – המקום שבו גדלו יחד הוריהם, ברק וחירות - נחטף כחייל ממוצב נחל עוז. משהו בעינברי נצבע מאז בצבע אחר. הוא לקח את זה ללב ובגדול, כפי שנולד. הכאב והדאגה לחירות, לאחיותיו של תמיר ולתמיר עצמו הפכו עבורו למשימה, למשמעות, ולמלחמה אישית.
במהלך השנתיים וחצי של המלחמה נלחם עינברי בגבורה יחד עם צוות האת"ק וחפ"ק המג"ד בכל הגזרות: בעזה, בלבנון, בסוריה, שוב בעזה, ולבסוף בשכם. הוא ראה וחווה מראות קשים ונוראיים, עוולות של בני בליעל, והריח את ריחות המלחמה והמוות שנחרתו בליבו. ובכל זאת המשיך באומץ ובתעוזה במשימותיו למען הגנת המולדת ולהחזרת תמיר ושאר החטופים.
כוח הרעות ואחוות הלוחמים הניעו אותו קדימה - לשעוט ללא פשרות לעבר מיגור האויב, לעשות צדק, ולהחזיר את השקט והביטחון לאזרחים ולמשפחתו. גם כשקשה היה, כשהיה "שחור" כלשונו וכלשון חבריו, המשיך קדימה. עם הזמן הפך לעמוד התווך של פלוגתו - פלוגת גימל. לא רק לוחם, אלא גם הלב והרוח של הפלוגה. הוא דאג למורל, לאווירה, לצחוק. כולם הכירו ואהבו אותו. הוא ידע לדאוג לאחרים, להגשים להם משאלות ו"חישקוקים", לעיתים על חשבון זמנו ואף מכספו - העיקר שחבריו יהיו שמחים וטוב להם בלב.
עינבר נפל בו' בתשרי, ערב חתימת הסכם השבת החטופים וסיום המלחמה. באותם ימים התחממה הגזרה וכל יום התרחשו פיגועים שגבו קורבנות. באותו יום יצא מחבל מביתו במטרה לפגוע באזרחים. עינברי זיהה אותו, ירד מהג'יפ שבו נהג, ופנה לעבר המחבל כדי לעוצרו. המחבל שעט לעברו ברכבו ודרס אותו. כשהבחין בעינברי פצוע, יצא מהרכב עם סכין וניסה לחטוף את נשקו. עינברי, באומץ ובנחישות, למרות פציעתו, נאבק בו בניסיון להגן על חייו ולמנוע ממנו לפגוע בו.
לצערנו, חברו הטוב של עינבר ירה לעבר המחבל בניסיון לנטרלו - שתי היריות פגעו והרגו את המחבל, אך באותה עת גבו גם את חייו של עינבר שלנו. עינברי היה גאה בחברו שפעל באומץ, בנאמנות ובמהירות כדי להגן עליו ולהציל חיים.
ביום שבו נפל עינברי, הוא שוב עשה את מה שתמיד עשה - פעל באומץ, בלי לחשוב על עצמו. כשראה את הסכנה, יצא ראשון, רץ, הגן על אחרים וניסה לעצור את האיום. בכך הציל חיים רבים. עינבר שילם על כך בחייו, אך גם ברגעיו האחרונים נשאר נאמן למי שהיה - אמיץ, אוהב אדם ואוהב חיים. למחרת נפילתו הסתיימה המלחמה והחטופים החיים שבו לאדמת הארץ. שבוע לאחר מכן נמצאה גופתו של תמיר נמרודי, והוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בכפר סבא. שני חברים - מאותו הכפר.
עינבר היה ילד של אור. ילד שצחק בקול גדול, שחלם רחוק, שאהב בלי גבולות ורקד את החיים. האור שלו ממשיך ללוות את כולנו באהבה, בעוז, ובאמונה שהעולם יהיה מעט טוב יותר בזכותו. כחודשיים לפני נפילתו איבד עינברי את סבתו. הוא בחר לקעקע את המשפט שנהגה לומר לו: "החיים הם כמו גלגל - פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. העיקר – תחייך!"
סמ"ר עינבר אברהם קב, מלוטם, לוחם בגדוד 890, חטיבת הצנחנים, נפל במהלך פעילות מבצעית במרחב חטיבת שומרון, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמ"ר עינבר אברהם קב ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מגדל המים" של ג'ין ברודו.
להאזנה
רנ"ג אסי קריאף
"מה כותבים לאיש שהוא אהבת חיי ואהבת חיי לא כאן. מה כותבים לאיש שאני כותבת לו כבר יום זיכרון שלישי ועדיין לא מאמינה שהוא לא כאן. האיש עם גומות החן הנצחיות, האדם שתמיד היה עם חיוך וגישה חיובית לחיים. בטוב ובקושי תמיד מצליח לראות את החיובי. אסי אהוב ליבי, כמה כאב געגוע וחוסר השארתה לי בלב, כל יום מתגעגעת אליך יותר. נתת לי מתנה נהדרת - שלושה ילדים מדהימים שבכל אחד מהם יש משהו ממך. עד שניפגש שוב, אתה האהבה הגדולה של חיי אוהבת אותך לנצח"
רב-נגד אסי עזר קריאף נפל בפעילות מבצעית ביום ו' בטבת תשפ"ד (18.12.2023), בן 51 בנופלו
לזכרו של רנ"ג אסי קריאף ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "דבר אליו" של אייל גולן.
להאזנה
סגן-אלוף ארז שחייני
"ארז האהוב שלנו נולד וגדל בצורית תוך כדי טיול ורכיבת אופניים בשבילי הישוב. הוא אהב את הטבע ונהג לטפס על עצים ולקרוא שם ספרים. כשבגר, תרגם את האהבה שלו לחברה הישראלית ליציאה לשנת שירות ולאחר מכן לגיוס ולשירות משמעותי כטייס מסוקים בחיל האוויר. בעת נפילתו, היה סגן מפקד הבסיס ברמת דוד.
הוא אהב מוזיקה ישראלית ״של פעם״ ונושא איכות הסביבה ושינויי האקלים העסיק אותו גם כחלק משירותו הצבאי וגם כתחום עניין פרטי.
עם נפילתו, נשארנו אוהבים ומתגעגעים לעיניים הירוקות והמיוחדות, לחוש ההומור הייחודי ולחום ולאהבה שלו. אנחנו מתגעגעים בכל יום.
ארז אהב את השיר ליל חנייה במיוחד, מתוך ספרו של נתן אלתרמן ״עיר היונה״. הוא אהב את השפה העשירה שבה תיאר אלתרמן את שלב התכנסות החיילים טרם יציאתם לקרב, בשילוב עם הלחן המיוחד של יאיר רוזנבלום"
סגן-אלוף ארז שחייני נפל בפעילות מבצעית ביום ב' בשבט תשפ"ב (3.1.2022). בן שלושים ושמונה וחצי בנופלו
לזכרו של סגן-אלוף ארז שחייני ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "ליל חנייה" של חנן יובל.
להאזנה
איילת ארנין
"איילת שירתה בגלי צה"ל ומאוד אהבה את רצועת השידור "ארבע אחר הצהרים" שבו מנגנים מוזיקה עברית ונוסטלגית. השירים "ימי בנימינה" ו"בראשית" היו אהובים עליה מאוד וכמובן מופיעים בפלייליסט הפרטי שלה מתבטא תום ותקווה ומבט לזמנים עברו. באיילת היה צד רך ונוסטלגי, יחד עם החדות והחריפות שלה".
"איילת נולדה באביב ואהבה במיוחד את השיר המופלא, העצוב "קצר פה כל כך האביב" בביצוע יהודה פוליקר. היה לאיילת ולחברתה דריה מנהג לשמוע את השיר יחד ביום הזיכרון. כאשר הן לא היו יחד פיזית, הן היו מתאמות זמן מדויק לשמוע את זה יחד. על כך יש לנו התכתבות ואטסאפ מיום הזיכרון התשפ"ד, האחרון בחיים הקודמים שלנו".
איילת ארנין נרצחה ב-07.10.2023 במיגונית בצומת רעים לשם נמלטה משטח מסיבת ה"נובה", בת 22 בהירצחה
לזכרה של איילת ארנין ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "קצר פה כל כך האביב" של יהודה פוליקר.
להאזנה
רס"ר נערן אשחר
"נערן מאוד אהב את השיר "בית הערבה" של אריק איינשטיין, הוא שר וניגן אותו. נערן אהב מאוד את אריק איינשטיין כיוצר ואת שיריו. הוא סימל עבורו את ארץ ישראל היפה והטובה. נערן בעצמו ניחן בכישרון מוזיקלי נדיר. הוא שר, עיבד, הלחין וניגן במגוון רחב מאוד של כלים. רבים וטובים אומרים שלנערן יש קול דומה מאוד לקולו של אריק איינשטיין".
"אחת התכונות הבולטות והמיוחדות של נערן היתה להעניק משלו לאחרים. כל מה שאהב הוא נתן כמתנה לחברים, למשפחה וכך גם שירים. נערן כתב שירים והלחין כמתנה והיום הם נשארו כמזכרת מרגשת"
רס"ר (במיל') נערן אשחר, משדמות מחולה, בן יישוב מורשת, מפקד טנק בגדוד 71 שבעוצבת 'ברק' (188), נפטר מפצעיו לאחר שנפצע כתוצאה מהתהפכות טנק בצפון הארץ, בן 33 בנופלו
לזכרו של רס"ר נערן אשחר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בית הערבה" של אריק איינשטיין.
להאזנה
רס"ר (מיל') אורי משה בורנשטיין
"אורי, בננו הבכור, אח לנועם, אליחי, איתי ויאיר. חכם, שנון ועם חוש הומור מפותח, איש ספר, בן וחבר טוב. כמי שנשא את השם אורי, הוא אכן הביא איתו לכל מקום אור ואנרגיות טובות. נפל בקרב גבורה בעזה בערב יוהכ"פ ח' בתשרי תשפ"ה, 10.10.24. מתגעגעים וכואבים - משפחה וחברים"
רס"ר (מיל') אורי משה בורנשטיין, ממורשת, מפקד אכזרית ביחידת סיוע מנהלתי 5460, עוצבת 'בני-אור' (460), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 32 בנופלו
לזכרו של אורי משה ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בלוז כנעני" של אהוד בנאי.
להאזנה
סרן רעי בירן
"רעי היה מלאך בדמות אדם שבכל מקום שבו דרך השאיר אחריו אור גדול. שני הדברים שהכי אפיינו אותו היו החיוך הרחב והעיניים המחייכות והמיוחדות שלו. החברים שלו סיפרו שהוא היה עילוי, דמות מעוררת השארה, שכל מי שפגש בו ידע לזהות בו משהו יוצא דופן.
רעי היה מוערך מאוד על ידי החיילים שלו בסיירת גולני עד הרגע האחרון. הם ראו בו מנהיג, כזה שמוביל בגובה העיניים, מתוך דוגמה אישית, אחריות וערכים. הוא ידע לאחד סביבו אנשים, להרים אותם ברגעים קשים ולתת להם תחושת ביטחון שהכל אפשרי.
הוא אהב את החיים ונהנה מדברים רבים כמו לרוץ, לאכול טוב, להנות משתיה טובה, לעקוב אחרי כדורגל וכדורסל לשבת עם חברים, לצחוק, לשמוח ולחגוג את הרגע. יותר מכל רעי אהב את ארוחות שישי.
אחד הדברים שהגדירו אותו במיוחד היה החיבוק שלו. היה לו חיבוק ענק כזה שעוטף אותך מכל הכיוונים וגורם לך להרגיש בבית. כל מי שהתקרב אליו זכה בחיבוק הזה, בחום הזה, בלי לחשוב פעמיים.
הוא תמיד דיבר בכבוד בביטחון ובישירות, תמיד אמר את האמת שלו אך מתוך רגישות ומודעות לסביבה. הוא לקח אחריות על כך דבר, תמיד ראשון לתת כתף, להוביל ולשאת בנטל, זאת הייתה המהות שלו. רעי השאיר אחריו חלל עצום, משפחה והמון חברים אוהבים שמתגעגעים אילו בכל רגע"
סרן רעי בירן, משורשים, מפקד צוות בסיירת גולני, חטיבת גולני, נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 21 בנופלו.
לזכרו של סרן רעי בירן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מלאך" של בניה ברבי.
להאזנה
סמ"ר ניצן בלדרן
"החברים סיפרו שהוא הקשיב לשיר "אהבה אסורה" של זהבה בן שוב ושוב. געגועים כל דקה כל שעה כל יום כל השנה"
סמ"ר ניצן בלדרן, מלוטם, נפל בקרב בלבנון, הוא נהרג בעת התפוצצות מטען צד שהופעל נגד כוח צה"ל במהלך מארב
לזכרו של סמ"ר ניצן בלדרן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אהבה אסורה" של זהבה בן.
להאזנה
סמ"ר אשל-אמיר בן משה
"דיוויד בואי כתב פעם: 'כולם רוצים להיות גיבורים רק ליום אחד', ואתה היית מין שכזה".
(דיוויד בואי הופיע בארץ ב-3/7/1996. לאשל היה כרטיס להופעה).
"לו רק היית פה בשבוע שעבר. שנים אתה מחכה לו ושהוא, סוף-סוף בא אתה לא מגיע. כל-כך רצינו שהאליל שלך ידע עליך ויגיד איזו מילה. הגענו עד לנשיא המדינה אך, ללא הצלחה. הסתפקנו בהגשמת החלום שנמנע ממך" (מתוך חוברת ההנצחה לזכרו. דברים שכתב זהר אלנקווה, חבר של אשל)
סמ"ר אשל-אמיר בן משה נפל בקרב בלבנון, במהלך משימה שבה נתקל הכוח במארב מחבלים, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר אשל-אמיר בן משה ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "Heroes" של דיוויד בואי.
להאזנה
סמל עדי חיים בר-בסטר
"עדי נהרג במהלך שירותו הצבאי בגיל 20 בכניסה ליעד. עדי היה אדם מיוחד, יפה תואר, בעל ידי זהב ולב זהב שלא הִרְבָּה במילים אך הושיט יד לחלשים בין בני אדם ובין בעלי חיים.. מלאך".
סמל עדי חיים בר-בסטר ממושב יעד, לוחם הנדסה קרבית, נפל בתאונת דרכים ביציאה ממושב מגוריו, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמל עדי חיים בר-בסטר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מה אברך" בביצוע רבקה זוהר ולהקת חיל הים.
להאזנה
סמל אלון ברזילי
"אלוני ילד שלי. בשבילי אתה יכול להיות מה שבא לך לראש. רגיש ובוגר, שקול ומחושב, שמח. אמא שם שומרת גם כשאתה גדול - סליחה שלא שמרתי..".
סמל אלון ברזילי נפל בעת מילוי, בן 19 בנופלו
לזכרו של סמל אלון ברזילי ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מלך העולם" של שלמה ארצי.
להאזנה
אמנון גברט
"השיר שבחרנו הוא: "אתה לי ארץ", זה שיר שאמנון אהב, וגם ניגן אותו בחלילית. המילים שלו שקפו את אהבתו לשבילי הארץ. אחרי מותו, השיר מזכיר לנו אותו".
אמנון גברט, בן 21 בפטירתו
לזכרו של אמנון גברט ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אתה לי ארץ" של ירדה ארזי.
להאזנה
סרן יהל גזית
""נפילתי" - שיר שיהלי כתב כשנה לפני נפילתו ובאופן מצמרר מנבא את שייקרה. השיר, כמו רבים משיריו מסתיים במסר של תקוה. צפור אולי תביא עלה,של זית או סימן, ברקיע האפור תפציע קשת בענן... עוד תגיע אהבה גם אם ייקח קצת זמן. נראה שזה מסר שכולנו זקוקים לו בימים אילו".
סרן יהל גזית, מהישוב רקפת, סגן מפקד פלוגה בגדוד 53, שבעוצבת 'ברק' (188), נפל בקרב ברצועת עזה, בן 24 בנופלו
לזכרו של סרן יהל גזית ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "נפילתי", שיר שכתב יהלי ז"ל וביצעה להקת רעש לבן.
להאזנה
טוראי פרנק-רוברט גילפורד
אלמנתו, סו ריס: "פרנק ואני עלינו ארצה מארה״ב בקיץ 1978. בחול המועד סוכות יצאנו לטיול בסיני. בזמן שהמתנו לאוטובוס לאסוף אותנו לטיול, שמענו בחדשות שהגיעו להסכם שלום בקמפ דייוד. הייתה תקווה לעידן חדש של שלום עם השכנים. פרנק אהב מוזיקה עברית. אחד השירים האהובים היה ״יהיה טוב״ של דיוד ברוזה. השיר משקף את אווירת התקופה".
טוראי פרנק-רוברט גילפורד, נפל בעת מילוי תפקידו ביום ו' בטבת תשמ"ב (1.1.1982), בן 28 בנופלו
לזכרו של טוראי פרנק-רוברט גילפורד ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "יהיה טוב", של דיוויד ברוזה.
להאזנה
סמ"ר עידו גרבובסקי
בנם של אביבה ואבשלום, אח בכור לבר. נולד ב-03.12.1985 ביישוב הררית שבגליל. בהיותו בן חמש עברה המשפחה לקיבוץ משאבי שדה שבנגב, שם החל עידו את לימודיו בבית הספר היסודי "משאבים". כשהיה בן שמונה התמקמה המשפחה בראש העין, ובשכונת גבעת הסלעים, גדל עידו וחי את חייו עד יומו האחרון. את פרויקט המחויבות האישית שלו, בכיתות י-י"א, הקדיש לפעילות התנדבותית ב"משמר האזרחי". הוא נהנה מהאחריות הרבה אשר הוטלה על כתפיו ואף קיבל תעודת "מתנדב מצטיין"". (מתוך אתר "יזכור")
סמ"ר עידו גרבובסקי נפל בקרב בדרום לבנון (12.8.2006), כאשר הטנק שלחם בו בסלוקי נפגע מטילי נ"ט, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמ"ר עידו גרבובסקי ביקשה משפחתו להקדיש את המנגינה "Redemption Song".
להאזנה
רס”ב יואב הדר
"יואב היה איש ים מנעוריו, דרך שירותו בחיל הים ועד הפלגות עם ילדיו בסירת מפרש ולאחר מכן ביאכטה. המילים "לאורך הים אין גלים יש עולם, שנשבר לרסיסים על המזח" מייצגות את תחושתנו המשפחתית מאז לכתו מאתנו"
רס"ב יואב הדר נפטר ב-01.03.2005 והוכר כנפגע הקישון והוכרז כחלל צה"ל, בן 59 בפטירתו
לזכרו של רס"ב יואב הדר ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "לאורך הים" של עופרה חזה.
להאזנה
רס"ן (במיל') יצהר הופמן
"לאחר הקרבות בבארי וביישובי העוטף אמר יצהר לחייליו "עוד נשוב לחרוש את שדות בארי", ובכך ביטא את התקווה והאמונה בתקומה. הוא האמין שהתקומה עוד תגיע והפרחים ישובו לפרוח ואנחנו נשוב לעבד את האדמות החרוכות.
יצהר היה אבא לבארי ולהראל, האיש של זוהר, הבן של יונה ז"ל ושל לאה, ואח של רינה, עידית, עינב, שמרית, אלון ואשרת. הוא היה גם חבר ומפקד אהוב. ב-7.10.23, בוקר שמחת תורה, בו נפתחה מלחמת "חרבות ברזל", יצהר וחייליו זינקו לקיבוץ בארי.
הם נלחמו וחילצו אזרחים רבים וחיילים פצועים מתוך הקיבוץ. יצהר הוביל את פקודיו להמשך הלחימה ברצועת עזה, והיה ממובילי המבצע להשתלטות על ביה"ח 'שיפא', על בית החולים התורכי ועוד. במהלך המלחמה הוא החליט לחזור לתפקיד קבע, והיה אמור להתמנות לסגן מפקד יחידת שלדג.
יצהר נהרג מירי של מחבל-צלף במהלך משימה לאיתור מנהרות אסטרטגיות של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה"
רס"ן (במיל') יצהר הופמן, מאשחר, מפקד פלגה ביחידת שלדג, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 36 בנופלו
לזכרו של רס"ן יצהר הופמן ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "שדות בארי", שיר שנכתב והולחן על ידי אל"מ (במיל') גולן ואך בהשראת מילותיו של יצהר.
להאזנה
סגן מיכל זהר
"מיכל רקדה לצלילי השיר "זכיתי לאהוב" בבחינת הבגרות במגמת מחול לכוריאוגרפיה שלה והשיר חרוט בליבנו. כל מילה בשיר היא תנועה בריקוד שלה. מיכל זכתה לאהוב ולקבל אהבה מהמשפחה ומהחברים הרבים שרכשה במהלך חייה הקצרים. מיכל הייתה ילדה חייכנית שטרפה את החיים.
בעמוד הפייסבוק שלה מצאנו את המשפט שחקוק גם על המצבה בבית העלמין משגב, וכל כך מתאים לאישיות שלה: ״אשרי האדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן ולקבל מבלי לשכוח זאת אף פעם…״. באתר שבנינו לזכרה יש את הוידאו עם הריקוד לצלילי השיר > www.michalzohar.org"
סגן מיכל זהר, נרצחה בפיגוע דריסה בתאריך 11.11.2010, בת 20 בנפילתה
לזכרה של סגן מיכל זהר ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "זכיתי לאהוב", של עברי לידר.
להאזנה
סמ"ר יקיר לוי
"את השיר "אל תשכח לחייך" - כתב בן הדודה של יקיר. השיר נכתב והולחן ובוצע על ידי רועי כהן, לאחר השבעה מיד כתב את אשר הרגיש.
השיר שהולחן מיד לאחר השבעה, מתחיל בהקלטה שיקיר הקליט לחבר שהיה בצבא כדי לעודד אותו. הקלטה חזקה ביותר שהשמיעו לנו בזמן השבעה שעודדה אותנו. השיר מדבר על עבר, הווה ותקווה לעתיד, לגאולה השלמה. בעקבות ההקלטה יצא הסטיקר של אל תשכח לחייך עם הפנים המאירות של יקיר שכל הזמן חייך.
יקיר נהרג בכ"ב תשרי התשפ"ד, בשמחת תורה במוצב פגה. שם נכנסו מחבלים רבים ויקיר נלחם במשך 8 שעות ברציפות עד שמסר את נפשו והציל חיילים רבים במוצב"
סמ"ר יקיר לוי, ממורשת, לוחם בגדוד 13 שבחטיבת גולני, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר יקיר לוי ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אל תשכח לחייך", של רועי כהן.
להאזנה
סמל עוז מנדלוביץ'
"נולדת לחיי ילדי בכורי, היית כעטרת לראשי, עיני מלאך, כנפים לצדך, אתה אתי, אך מעלה מקומך. העוז שלי העוז שבלבי, נשבעתי אמונים לשליחותי, אפיץ שמחה, אפיץ מטוב לבך, אאיר את עולמנו באורך. נתפללה שהשלום יבוא עלינו, נתפללה שהשלווה תשכן בינינו, נתפללה לפרח בקנה, עם התקווה שהתותח שוב לא יירה" (מתוך השיר "נתפללה")
סמל עוז מנדלוביץ' נפל בקרב בשכונת שג'עייה בעזה במבצע "צוק איתן" ב-20.07.2014, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמל עוז מנדלוביץ' ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "אל תשכח לחייך" של רועי כהן.
להאזנה
צילה, ליאור וגלעד ניב
"אמא, השיר הזה אמנם בכלל לא מאפיין אותך, כי המשקפיים אף פעם לא הפריעו לך, אבל לנו הוא כל כך מזכיר אותך, מאחר ושנה אחרי לכתך הוא הפך להיות ריקוד שחובר לזכרך בלהקת המחול שבה רקדת. ומאחורי הליכת הריקוד הקלילה שלך, ומאחורי העיניים הכחולות החיוך הרחב וחוש ההומור המשובח, היית אישה חזקה, אמא לביאה לארבעה ילדים וגם קצת אמא לכל תלמידיך שגילינו לאחר מכן עד כה העריצו אותך????
ובאותם צעדי ריקוד, כשכולנו לבושים יפה אחרי ארוחת ערב במסעדה, גם הלכת מאתנו, במוצאי שמחת תורה 2004 בפיגוע הטרור בהילטון טאבה.
את גילעד (11) וליאור (3) המתוקים שאף פעם לא הסכימו להיפרד ממך - לקחת איתך. בחייכם וגם במותכם לא נפרדתם. אך אנחנו נפרדנו מכם, וכמה קשה לאחות את שברי הלב ????
אמא, אין אדם שהכיר אותך שלא השארת בו חותם. אנחנו מתגעגעים לכיף שעשינו יחד, לצחוק המתגלגל שלך, לפניני החכמה ולאור שהיית מביאה איתך לכל מקום.
בשנת 2005, כשנה לאחר הפיגוע בו נרצחו צילה ובניה, חיברה הכוראוגרפית דגנית רום (להקות משגב) ריקוד לזכרה של צילה על השיר ״אהבתי פעם נערה במשקפיים״ (גידי גוב). את הריקוד ביצעה על הבמה להקת המחול, שבה רקדה צילה, עד יומה האחרון".
צילה (43), גלעד (11) וליאור (3) ניב נרצחו בפיגוע במלון הילטון טאבה ב-07.10.2004
לזכרם של צילה, גלעד וליאור ביקשה המשפחה להקדיש את השיר "נערה במשקפיים" של גידי גוב.
להאזנה
סמ"ר אסיל סואעד
"אסיל היה עברנו אח אהוב, דמות חזקה ומחבקת שתמיד ידע להיות ברגעים שצריך. אסיל היה אמיץ, אחראי, טוב לב, אהב את השירות שביצע, דמות שהקרינה אנרגיה חיובית. כאחות גדולה (תחריר) הייתי מתייעצת איתו הרבה והוא תמיד היה מוצא לי פתרון. אסיל יהי זכרו ברוך השאיר חלל ריק וכאב, ומצד שני לתמיד הוא יהיה מקור הכוח שנותן לנו להמשיך בחיים ושומר עלינו משמיים"
סמ"ר אסיל סואעד, לוחם מג"ב, נפל ב-13.02.2023 בפיגוע דקירה במחסום שועפאט, בן 22 בנופלו
לזכרו של סמ"ר אסיל סואעד ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "גיבור של אימא" של משה פרץ.
להאזנה
רס"ל בן-בנימין סלע
"בן גדל בקורנית, צמח והתחנך במשגב - ספורטאי בנשמתו, כדורסלן מוכשר ששיחק שנים רבות בנבחרת משגב ולבו תמיד עם הקבוצה. המחנכת שלו בתיכון אמרה עליו: "יש האומרים על מורה שהיה מורה לחיים - בן היה עבורי תלמיד לחיים.
"הוא היה יפה תואר וגבוה, עיניים כחולות ששיקפו נשמה שכולה טוב. אהב את הטבע, את הארץ, אך מעל לכל, בן היה אוהב אדם, ללא הבדל דת, גזע או מין. חבריו זוכרים את הנתינה האינסופית, ואת הנוכחות האמיתית שהרגיש כל מי שעמד לצידו - כאילו בן ראה אותו, רק אותו, באותו רגע".
"לאחר שירותו בפלחה"ן צנחנים ובסיום טיול ארוך בעולם, חזר בן הביתה לקורנית, מוכן לבנות את עתידו. ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה.
בן לא היסס. "זו מלחמה על הבית", אמר לקרוביו, והתגייס למילואים בגדח"ן מתוך תחושת שליחות עמוקה. יצא להגן על מה שאהב ולא שב. בן 24 ו-10 חודשים היה במותו. רוחו של בן חיה בפארק "הדרך של בן" - מקום של טבע, חיבור ואהבת האדם. בדיוק כמוהו. יהי זכרו ברוך"
רס"ל בן-בנימין סלע, נפל בקרב בלבנון, בן 24 בנופלו
לזכרו של רס"ל בן-בנימין סלע ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "בהר בו נפלת".
להאזנה
סמ"ר איתי סעדון
"איתיתוי שלנו, העיניים שלך היו תמיד נשואות לשמיים, חלמת להטיס ציפור מברזל ולהתבונן על העולם מגבוה גבוה. ידעת למצוא את המשמעות האמיתית של הדברים, לראות מעבר. גם בדברים הגדולים וגם בדברים הפשוטים כמו שירים. עכשיו יש לך כנפיים של מלאך. מתגעגעים אליך מאוד כאן למטה"
סמ"ר איתי סעדון, מהר חלוץ, מפקד טנק בגדוד 52 שבעוצבת 'עקבות הברזל' (401), נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 21 בנופלו
לזכרו של סמ"ר איתי סעדון ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "Let's Go" של Full Trunk
להאזנה
סמל נעם ענב
""וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך".
המשפט הזה מתוך השיר, נבחר על ידי כולנו מבין מאות ציטוטים, פתגמים, פסוקים... להיחקק על הקבר. הוא מזקק את דמותה של נעמונת באהבת השירה שלה ובכלל האהבה והחמלה שנבעו ממנה לעולם, באופן טבעי ומלא נהרה ורוך וגם עצב מתוק"
סמל נעם ענב, מעצמון, נהרגה בתאונת דרכים ב- 02.08.2012, בת 21 בנופלה
לזכרה של סמל נעם ענב ביקשה משפחתה להקדיש את השיר "לא פעם בקיץ" של יהודה פוליקר.
להאזנה
סמל מעיין ברוך פרלשטיין
"מעיין שלנו שכולם קראו לו 'שוזי' אהב הרבה דברים: סרטים איכותיים, קפה משובח, סטייק עסיסי, כריך מושקע, משחקי שח, משחקי במחשב, קיר טיפוס, אופני שטח. הוא אהב גם ללמוד פילוסופיה ופסיכולוגיה ומדעי המוח והוא גם מאוד מאוד אהב מוזיקה.
הפלייליסט המפואר שלו הפך לוויראלי עם לכתו והרבה אנשים, בכל הגילאים, נהנים להאזין לו. מבין כל השירים של סטילי דן, פליטווד מק, בוב דילן והביטלס בולט שיר אחד, יוצא דופן, כביכול לא קשור. שיר חסידי בשם 'ירושלים' של להקת בנים אמריקאית בשם פרחי מיאמי.
אני זוכרת שבאחת הנסיעות שלנו הוא אמר לי 'אימא את חייבת לשמוע את השיר הזה'. הייתי מאד מופתעת מהבחירה כי מעיין היה אתאיסט אדוק. שאלתי אותו 'מעיין מה לך ולשיר חסידי על ירושלים?' והוא ענה לי זה שיר פשוט מעולה. כי כזה היה מעיין. מתייחס תמיד למהות ולא לעטיפה.
מכבד כל אדם בהיותו אדם, היו לו חברים מכל הספקטרום הדתי והפוליטי כולל אברך חרדי עמו היה לומד גמרא ומנהלים שיחות לתוך הלילה בענייני אמונה. בחרנו להשמיע את השיר בלוויה שלו והרגשתי אותו מחייך מלמעלה, מבסוט מהבחירה. מי ייתן ונהיה כולנו קצת מעיין ונקפיד על כבוד הזולת ונרבה באהבת חינם. יהי זכרו אהבה"
סמל מעיין ברוך פרלשטיין, מאשחר, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית 605, עוצבת 'ברק' (188), נפל בקרב בדרום רצועת עזה, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמל מעיין ברוך פרלשטיין ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "ירושלים" של פרחי מיאמי.
להאזנה
סמ"ר עינבר אברהם קב
"עינבר נולד וחי במושב חמ"ד שבמרכז הארץ עד גיל שש, ומאז עבר עם משפחתו להתגורר במשגב שבצפון.
הוא גדל והתחנך ברוח הקהילה, הנתינה ואהבת האדם והטבע. כבר בהיותו פעוט היה ברור שיש בו ניצוץ מיוחד, ילד יפה עם אור גדול בעיניים, נשמה רגישה, חכמה, סקרנית וחוקרת, ובעל לב עצום.
עינברי נולד עם רגישות תחושתית - כל רעש, כל מגע, כל ריח - הכול נספג ונחווה אצלו בעומק ובעוצמה.
הוא הרגיש גדול, אהב גדול, וכעס גדול. לצד זאת הייתה בו סקרנות אינסופית, חוכמה טבעית ואהבה אמיתית לאנשים.
עינברי היה "ילד של אמא" - משתף, מדבר, מבקש עצה, פתוח להקשבה, לא מתפשר, חוקר לעומק עד שגיבש החלטה מוצקה. כבר בצעירותו נראה היה שהוא מפתח אסרטיביות ועמוד שדרה יציב. מילדות היה מעורב חברתית, אהוב על כולם, מוקף חברים, דעתן, מצחיק, חד וחריף, מעריך הומור, ואמיץ.
הוא חי ונשם כדורגל, מכבי תל אביב הייתה כל עולמו. כבר אז הפגין אומץ ונחישות, כשהיה היחיד בין חבריו שאהד את מכבי תל אביב בעוד כולם אהדו את מכבי חיפה. עינברי שלנו נשא בגאון ונופף בגאווה בדגל הצהוב-כחול.
עבור עינברי, החברים הפכו למשפחה שנייה. בתיכון כולם הכירו אותו - הוא היה חיה חברתית, ילד שכולם רצו להיות לידו. ילד ונער שהלך אחרי האמת שלו. לא פחד לומר את שעל ליבו, לא הסתיר, לא העמיד פנים. הוא היה אמיץ במילים ובמעשים.
במהלך השנים עבר תקופות מאתגרות, אך כמו עוף החול בחר להתמודד. על אף הכאב והקושי, המשיך לפעול מתוך תקווה וידיעה פנימית שבקצה האור יש עוד יותר אור. תמיד עם חיוך שובבי על פניו, דוהר קדימה להגשמת מטרותיו בעזרת לבו הגדול והחיוך הענק שכבש כל אדם שפגש.
לקראת כיתה י"ב החליט שהוא הולך לקרבי. למרות הפחדים, הלבטים והחששות, למרות שהיה "ילד של אימא" עם לב רגיש, בחר להתגייס לצנחנים ונשלח לגדוד 890. מוטו הגדוד היה: "לא חוזרים עד שמסיימים". עם הזמן, בהדרגה, למד כחייל להכיר בערכה של הרוח הצבאית, ורצה להשתרש במשפחת 890. הוא ביקש להרגיש שייך, לתרום את חלקו, ולהילחם למען חיי אזרחי ישראל וביטחונם - למען המדינה.
כאשר פרצה המלחמה, חודשיים בלבד לאחר גיוסו, שמע שחבר ילדותו תמיר נמרודי ממושב חמ"ד – המקום שבו גדלו יחד הוריהם, ברק וחירות - נחטף כחייל ממוצב נחל עוז. משהו בעינברי נצבע מאז בצבע אחר. הוא לקח את זה ללב ובגדול, כפי שנולד. הכאב והדאגה לחירות, לאחיותיו של תמיר ולתמיר עצמו הפכו עבורו למשימה, למשמעות, ולמלחמה אישית.
במהלך השנתיים וחצי של המלחמה נלחם עינברי בגבורה יחד עם צוות האת"ק וחפ"ק המג"ד בכל הגזרות: בעזה, בלבנון, בסוריה, שוב בעזה, ולבסוף בשכם. הוא ראה וחווה מראות קשים ונוראיים, עוולות של בני בליעל, והריח את ריחות המלחמה והמוות שנחרתו בליבו. ובכל זאת המשיך באומץ ובתעוזה במשימותיו למען הגנת המולדת ולהחזרת תמיר ושאר החטופים.
כוח הרעות ואחוות הלוחמים הניעו אותו קדימה - לשעוט ללא פשרות לעבר מיגור האויב, לעשות צדק, ולהחזיר את השקט והביטחון לאזרחים ולמשפחתו. גם כשקשה היה, כשהיה "שחור" כלשונו וכלשון חבריו, המשיך קדימה. עם הזמן הפך לעמוד התווך של פלוגתו - פלוגת גימל. לא רק לוחם, אלא גם הלב והרוח של הפלוגה. הוא דאג למורל, לאווירה, לצחוק. כולם הכירו ואהבו אותו. הוא ידע לדאוג לאחרים, להגשים להם משאלות ו"חישקוקים", לעיתים על חשבון זמנו ואף מכספו - העיקר שחבריו יהיו שמחים וטוב להם בלב.
עינבר נפל בו' בתשרי, ערב חתימת הסכם השבת החטופים וסיום המלחמה. באותם ימים התחממה הגזרה וכל יום התרחשו פיגועים שגבו קורבנות. באותו יום יצא מחבל מביתו במטרה לפגוע באזרחים. עינברי זיהה אותו, ירד מהג'יפ שבו נהג, ופנה לעבר המחבל כדי לעוצרו. המחבל שעט לעברו ברכבו ודרס אותו. כשהבחין בעינברי פצוע, יצא מהרכב עם סכין וניסה לחטוף את נשקו. עינברי, באומץ ובנחישות, למרות פציעתו, נאבק בו בניסיון להגן על חייו ולמנוע ממנו לפגוע בו.
לצערנו, חברו הטוב של עינבר ירה לעבר המחבל בניסיון לנטרלו - שתי היריות פגעו והרגו את המחבל, אך באותה עת גבו גם את חייו של עינבר שלנו. עינברי היה גאה בחברו שפעל באומץ, בנאמנות ובמהירות כדי להגן עליו ולהציל חיים.
ביום שבו נפל עינברי, הוא שוב עשה את מה שתמיד עשה - פעל באומץ, בלי לחשוב על עצמו. כשראה את הסכנה, יצא ראשון, רץ, הגן על אחרים וניסה לעצור את האיום. בכך הציל חיים רבים. עינבר שילם על כך בחייו, אך גם ברגעיו האחרונים נשאר נאמן למי שהיה - אמיץ, אוהב אדם ואוהב חיים. למחרת נפילתו הסתיימה המלחמה והחטופים החיים שבו לאדמת הארץ. שבוע לאחר מכן נמצאה גופתו של תמיר נמרודי, והוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בכפר סבא. שני חברים - מאותו הכפר.
עינבר היה ילד של אור. ילד שצחק בקול גדול, שחלם רחוק, שאהב בלי גבולות ורקד את החיים. האור שלו ממשיך ללוות את כולנו באהבה, בעוז, ובאמונה שהעולם יהיה מעט טוב יותר בזכותו. כחודשיים לפני נפילתו איבד עינברי את סבתו. הוא בחר לקעקע את המשפט שנהגה לומר לו: "החיים הם כמו גלגל - פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה. העיקר – תחייך!"
סמ"ר עינבר אברהם קב, מלוטם, לוחם בגדוד 890, חטיבת הצנחנים, נפל במהלך פעילות מבצעית במרחב חטיבת שומרון, בן 20 בנופלו
לזכרו של סמ"ר עינבר אברהם קב ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "מגדל המים" של ג'ין ברודו.
להאזנה
רנ"ג אסי קריאף
"מה כותבים לאיש שהוא אהבת חיי ואהבת חיי לא כאן. מה כותבים לאיש שאני כותבת לו כבר יום זיכרון שלישי ועדיין לא מאמינה שהוא לא כאן. האיש עם גומות החן הנצחיות, האדם שתמיד היה עם חיוך וגישה חיובית לחיים. בטוב ובקושי תמיד מצליח לראות את החיובי. אסי אהוב ליבי, כמה כאב געגוע וחוסר השארתה לי בלב, כל יום מתגעגעת אליך יותר. נתת לי מתנה נהדרת - שלושה ילדים מדהימים שבכל אחד מהם יש משהו ממך. עד שניפגש שוב, אתה האהבה הגדולה של חיי אוהבת אותך לנצח"
רב-נגד אסי עזר קריאף נפל בפעילות מבצעית ביום ו' בטבת תשפ"ד (18.12.2023), בן 51 בנופלו
לזכרו של רנ"ג אסי קריאף ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "דבר אליו" של אייל גולן.
להאזנה
סגן-אלוף ארז שחייני
"ארז האהוב שלנו נולד וגדל בצורית תוך כדי טיול ורכיבת אופניים בשבילי הישוב. הוא אהב את הטבע ונהג לטפס על עצים ולקרוא שם ספרים. כשבגר, תרגם את האהבה שלו לחברה הישראלית ליציאה לשנת שירות ולאחר מכן לגיוס ולשירות משמעותי כטייס מסוקים בחיל האוויר. בעת נפילתו, היה סגן מפקד הבסיס ברמת דוד.
הוא אהב מוזיקה ישראלית ״של פעם״ ונושא איכות הסביבה ושינויי האקלים העסיק אותו גם כחלק משירותו הצבאי וגם כתחום עניין פרטי.
עם נפילתו, נשארנו אוהבים ומתגעגעים לעיניים הירוקות והמיוחדות, לחוש ההומור הייחודי ולחום ולאהבה שלו. אנחנו מתגעגעים בכל יום.
ארז אהב את השיר ליל חנייה במיוחד, מתוך ספרו של נתן אלתרמן ״עיר היונה״. הוא אהב את השפה העשירה שבה תיאר אלתרמן את שלב התכנסות החיילים טרם יציאתם לקרב, בשילוב עם הלחן המיוחד של יאיר רוזנבלום"
סגן-אלוף ארז שחייני נפל בפעילות מבצעית ביום ב' בשבט תשפ"ב (3.1.2022). בן שלושים ושמונה וחצי בנופלו
לזכרו של סגן-אלוף ארז שחייני ביקשה משפחתו להקדיש את השיר "ליל חנייה" של חנן יובל.
להאזנה